עדכון חיסונים – 1

בבלוג שלי ברשימות התפתח לו וויכוח על חיסונים. המסקנה העיקרית שלי מהכתוב היתה שאני לא יודע מספיק. הבטחתי ללמוד ולהתעדכן, וכבר התחלתי שם בהבאת מאמרים מהתקופה האחרונה בנושא חיסונים.

בסדרה זו אעדכן כאשר יתפרסמו מאמרים חדשים ורלוונטים בספרות הרפואית בנוגע לחיסונים, השפעותיהם ושאר ירקות.

מאתמול ועד היום – 44 מאמרים עם מילת המפתח "חיסונים". שניים בעלי עניין.

1. מאמר מתורכיה – שמביא נתונים בנוגע לירידת התחלואה משעלת מאז שנות השמונים בעקבות עליית אחוז ההתחסנות מ45% בשנת 1986 ל 90% בשנת 2005. היארעות השעלת ירדה לפחות מחמישית מזו שנראתה בשנת 1986.שיעור החולים בגילאים 15 ומעלה עלה בהתמדה.

הערות שלי – המסקנה הברורה היתה שעלייה בהתחסנות כנגד שעלת מורידה את התחלואה במחלה הזו. מסקנה נוספת שהולכת ומתבררת לאחרונה היא שיש צורך במנה נוספת של חיסון בגיל הנעורים או בעשור השלישי לחיים (חיסון כזה למבוגרים כבר אושר בארה"ב ומכיל את המנה הרגילה שמקבלים בכל עשור של טטנוס+דיפטריה עם תוספת שעלת).

2. מאמר מאיראן – תכנית חיסונים שהחלה משנת 2003 קשורה להפחתה דרמאטית בשיעורי התחלואה, והמדינה האוייבת מוגדרת כעת כמדינה בה שיעור צהבת B הוא מהנמוכים בעולם.

3. מאמר מארה"ב חישב את העלות – תועלת של תכנית חינוך בנושא כסאות בטיחות וחלוקת כסאות לרכב לילדים מן השכבות הנמוכות המכוסים על ידי ביטוח בריאות ציבורי. עלות תועלת של תכנית זו נמצאה גבוהה ביותר, ודומה לעלות – תועלת של תכנית החיסונים.

הערה – אני לא אוהב ניתוחי עלות תועלת. כמה שווה שנת חיים? ראו במאמר.

עוד הערה – סיבת המוות מספר אחת בילדים בעולם המפותח – העולם בו מחלות זיהומיות חוסלו על ידי חיסונים, סניטציה, מזון בשפע, ואנטיביוטיקה, היא מוות תאונתי – בבית או מחוצה לו.

4. מאמר מארה"ב – מספר על הדור הבא של החיסונים, ניסוי Phase I השלב הראשון בו מתחילים בפיתוח מוצר חדש בשוק התרופות. 15 מתנדבים קיבלו סדרת חיסונים כנגד west nile fever וירוס קדחת הנילוס המערבי. מה שמעניין כאן היתה הטכנולוגיה. פלסמיד (מעין וירוס של חיידקים), שהכיל מקטעים מתוך ה DNA של וירוס קדחת הנילוס המערבי הוזרק למתנדבים. באופן רעיוני אני מבין שהפלסמיד נכנס כמו וירוס לתאים וגורם לייצור חלבונים דמויי וירוס וכך אמור ליצור נגדנים. כל המתנדבים שהשלימו את שלושת החיסונים פיתחו רמת נגדנים מספקת לחיסון. טכנולוגיה מעניינת. בין מחקרים שלב ראשון להשקת החיסון יש בין 5 עד עשר שנים של ניסויים נוספים עד לאישור החיסון.

זהו להערב.

כל האמור כאן אינו משמש יעוץ רפואי אלא דעה אישית של כותב הבלוג שיכולה להשתנות מחר לפי מאמרים חדשים. כל החלטה רפואית צריכה להיעשות יחד עם הרופא המטפל, לפי מצבו האישי של המטופל ובטח שלא על פי רשימה מהקצה הדרומי של האינטרנט.

תגובות

  1. מעין כתבה:

    לגבי 4 – פלסמיד הוא לא וירוס של חיידקים אלא כינוי למבנה העגול שבתוך תאיהם המכיל את הדנ"א שלהם. וירוס של חיידקים נקרא בקטריופאז'.

  2. אסי סיקורל כתבה:

    הי מעין! תודה על התגובה. לימודי הביולוגיה המולקולארית והמיקרוביולוגיה שלי היו מזמן, אבל, עדיין נראה לי שפלסמידים דומים לוירוסים, הם נחשבים לצורת חיים עצמאית המסוגלת לבצע רפליקציה בתוך התא החידקי, ולשאת עמם תכונות כמו למשל עמידות לאנטיביוטיקה מחיידק לחיידק.
    בוויקי
    http://en.wikipedia.org/wiki/Plasmid
    אבל אולי אני טועה? מישהו יודע?

הוספת תגובה

הדוא"ל שלך לעולם לא יפורסם או יינתן. שדות חובה מסומנים ב *

*

*