אין המלצה לבדיקת תפקודי ריאה כסקר למחלת ריאה חסימתית

המלצות חדשות של כוח המשימה האמריקני לרפואה מונעת הועלו לאתר האינטרנט של ה Annals of Internal Medicine.

ספירומטריה היא בדיקה פשוטה שמבוצעת במרפאה (בישראל אין לדעתי מכשירי ספירומטריה במרפאות ראשוניות) באמצעות נשיפה מאומצת. הבדיקה מגלה ביעילות את רמת החסימה של דרכי הנשימה של הנבדק.

בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים מבוססי ספירומטריה שבדקו אוכלוסיות רחבות באמצעות ספירומטריה וגילו שיעור גבוה ביותר של אנשים עם חסימת דרכי האוויר – רבים מהם לא מאובחנים כסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית. בעקבות המחקרים הללו הועלתה מחשבה בנוגע לצורך בסקר של האוכלוסייה או לפחות של אנשים הנמצאים בסיכון למחלה באמצעות ספירומטריה.

גורם הסיכון החשוב ביותר למחלת ריאות חסימתית כרונית הוא עישון סיגריות. הגורם השני הוא גיל.

הבעיה המרכזית עם גילוי מוקדם של המחלה היא שיש מעט מאוד שאנו יודעים לעשות היום בכדי לשנות את מהלך המחלה. באופן מעשי אנחנו יכולים למנוע התקף של קוצר נשימה הנובע מהחמרה של מחלת הריאות החסימתית.

קבוצת המשימה האמריקאית החליטה שלא להמליץ על ביצוע בדיקת ספירומטריה כבדיקת סקר למחלת ריאות חסימתית.

אני אוהב את ההמלצות של הקבוצה הזו מאחר והן מינימליסטיות ומחפשות הוכחות טובות ליעילות גילוי מוקדם או רפואה מונעת.

בשלב זה כל שנשאר לעשות הוא לשלוח אנשים לביצוע תפקודי ריאה אם חוו אירועי קוצר נשימה הדומים לאירועי החרפה של מחלת ריאות חסימתית. במיוחד אם הם מעשנים או אם עישנו בעבר.

מה כן אפשר לעשות כדי למנוע התקפי קוצר נשימה באנשים בסיכון? להציע חיסון כנגד שפעת באנשים מבוגרים (מעל גיל 50 לפי ההמלצות האמריקניות), להציע חיסון כנגד דלקת ריאות בכל אדם מעל גיל 65, ובגילאים צעירים יותר באנשים עם מחלות כרוניות. האמצעי החשוב ביותר הוא המלצה חד משמעית להפסקת עישון בקרב המטופלים המעשנים שלנו.

במקביל, יצאה בימים האחרונים חוברת המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת. חוברת רצינית, איכותית וטובה שמעדכנת את ההנחיות הקומדות משנת 2004. אתמול קיבלתי את החוברת בדואר ועכשיו אני עובר לאט ומנסה לחפש את ההבדלים. בכל מקרה מדובר באות כבוד להסתדרות הרפואית הישראלית ולכל הרופאים שהשתתפו ביצירת ההנחיות – רבים מהם רופאי משפחה (כבוד!).

בגליון ה Annals שיוצא היום (18/03) עוד מספר מאמרים מעניינים :

1. הנחיות למעקב קולונוסקופי לאחר כריתת פוליפ בקולונסוקופיה קודמת.

2. מחקר בנושא השיעור של ירידה קוגניטיבית בלי דמנציה בארצות הברית.

3. מאמר סקירה שמתמקד בניתוח השוואתי של התועלת והנזק בגישות השונות לטיפול בסרטן ערמונית מקומי.

כל האמור כאן אינו משמש יעוץ רפואי אלא דעה אישית של כותב הבלוג שיכולה להשתנות מחר לפי מאמרים חדשים. כל החלטה רפואית צריכה להיעשות יחד עם הרופא המטפל, לפי מצבו האישי של המטופל ובטח שלא על פי רשימה מהקצה הדרומי של האינטרנט.

תגובות

  1. חיים כתבה:

    השאלה היא כיצד אתה מגדיר תועלת טיפולית. אם אדם אכן חולה ב-COPD לא מוטב יהיה שהאבחנה תאושר ותרשם, האם לא תהיה לה משמעות במקרה המאוד סביר שבמוקדם או במאוחר האיש ילקה במחלות נוספות ויזדקק לטיפול מורכב?

    האם אין חשש שאי האבחון המוקדם יפגע בטיפול במחלה המאוחרת?

    לדעתי מדובר בבדיקה פשוטה מאוד וזולה מאוד שלא יכולה להזיק, רק להועיל.

הוספת תגובה

הדוא"ל שלך לעולם לא יפורסם או יינתן. שדות חובה מסומנים ב *

*

*