תרופות למניעת הפרשת חומצה בקיבה לא עוזרות לאסטמה קשה לטיפול.

בשבועות האחרונים עם פרוץ סופות החול במדבר אני חווה החמרה באסטמה של רבים מהמטופלים שלי שמחלת האסטמה שלהם לרוב שקטה, ולא דורשת טיפול כלל, או, נמצאים תחת טיפול מונע בסטרואידים בשאיפה.

הוונטולין והבריקלין זרמו כמיים יחד עם סטרואידים פומיים וסטרואידים בשאיפה. השנה חווינו המון סופות חול בזו אחר זו. השמיים מאפירים או משחירים, הנשימה קשה מחוץ לבית וגם בתוך הבית, עם חלונות ותריסים מוגפים גרגירי חול חודרים לפה, לעיניים, לאוזניים ושאר נקבים.

 אני מניח, שכמוני רופאים רבים שמתקשים באיזון הסמפטומים של חולי אסטמה עם טיפול רגיל מהרהרים בתפקיד של "דליפת" חומצה או אדי חומצה מהקיבה אל הוושט ודרכי הנשימה באסטמה קשה לטיפול. יותר מכך, אני מהרהר בנסיון טיפולי בתרופות המפחיתות הפרשת חומצה בקיבה לחולים אלו.

ב New England Journal of Medicine פורסם לאחרונה מחקר שניסה לענות על השאלה הזו. 400 חולים עם אסטמה שאינה בשליטה טובה קיבלו Esmoprazole – תרופה ממשפחת ה Proton Pump Inhibitors (בישראל תרופות דומות למשל Losec – Omeprazole, ו Lanton – Lansoprazole). תרופות אלו נפוצות מאוד בטיפול מגוון של בעיות מצרבת, דרך דלקת בקיבה, ועד כיב בקיבה. 400 החולים הללו קיבלו את התרופה המדוברת או אינבו באופן רנדומאלי במשך 24 שבועות. באופן מפתיע לא היה שיפור באיזון האסטמה בקרב הקבוצה שקיבלה את התרופה הפעילה, זאת למרות שב 40% מהנבדקים המצאה דליפת חומצה מהקיבה אל הוושט.

מאמר המערכת בכתב העת מתנסח בצורה ברורה – "טיפול אמפירי בתרופות אלו בחולי אסטמה אינו הגיוני".

חבל. ולמרות זאת, דליפת חומצה מהקיבה מתוארת כאחת מהסיבות לאסטמה קשה לטיפול, ואני מניח שלעיתים נדירות טיפול כזה יכול לעזור. מאחר וקבוצה גדולה בקרב הנבדקים במחקר נמצאה חיובית לדליפת חומצה מהקיבה ללא תועלת מטיפול, אפילו בדיקות ספציפיות לנוכחות דליפה לא יכולות לאתר מטופלים שעשויים להנות מטיפול כזה. מסיבה זו נראה לי שהאפשרות היחידה לבדיקת האופציה הטיפולית הזו היא עדיין נסיון טיפולי אמפירי קצר טווח. תופעות הלוואי של טיפול זה נדירות, אסטמה קשה לטיפול יכולה להיות מחלה מסוכנת, ואני מניח שרופאים עדיין ימשיכו לנסותו לעיתים נדירות. אני מניח שמעתה והלאה אסביר את המחשבה מאחורי הנסיון הטיפולי, את העובדה שמחקרים הראו שאין יעילות לטיפול, ואבקש את הסכמתו של המטופל לאחר שיקבל הסבר מפורט על תופעות הלוואי הנדירות שלו.

במקביל, ישנן אפשרויות טיפוליות חדשות לאסטמה, ועליהן אולי אכתוב בעתיד.

קחו נשימה עמוקה. כולנו זקוקים לאוויר.

חג שמח. 

כל האמור כאן אינו משמש יעוץ רפואי אלא דעה אישית של כותב הבלוג שיכולה להשתנות מחר לפי מאמרים חדשים. כל החלטה רפואית צריכה להיעשות יחד עם הרופא המטפל, לפי מצבו האישי של המטופל ובטח שלא על פי רשימה מהקצה הדרומי של האינטרנט.

תגובות

  1. קודח באביב כתבה:

    אני מקווה שאתה, בניגוד לרופא שלי, נותן הדרכה מלאה לשימוש במשאף, כולל הדגמה (בעזרת דוגמית פלסבו) ותיקון טעויות. כחולה עונתי הנזקק למשאפים למיניהם גיליתי רק לאחרונה (לגמרי במקרה) שאני שוגה בדרך השאיפה. התיקון שבא בעקבות כך שיפר את יעילות התרופה באורח קיצוני לטובה. בטוחני כי כמוני, רבים לא קיבלו כל הדרכה והרופא הסתפק ב:" יש הוראות בקופסא…".
    בוודאי ישנם גם מחקרים התומכים בכך, אך לא טרחתי לחפש :)
    חג שמח.

  2. ישי כתבה:

    הי אסי –
    היו לי מספר חולים (אם כי לא רב) שבהם הPPI עשו שינוי מהותי בחיים שלהם ועד היום אני זוכה אצליהם לפינה חמה של חסד היות ומכל רופאי הריאות, ולאחר שנים רבות, אני הצלתי אותם מהשיעול הטורדני.
    אז כמו שאומרים "מנסיוני" בחלק קטן מהמקרים זה בהחלט עובד – אז אולי תגובה למאמר של הNEJM צריך לנסות ולהגדיר יותר טוב מתי ראוי להשתמש בתרופות נוגדות חומצה, למשל אולי כאשר לאסטמה סיפור מלווה ברור של רפלוקס ובלי סיפור אלרגי אישי ומשפחתי ? ולו כנסיון טיפולי לשבועיים שלושה.
    אגב – בירושלים אין סופות חול ומאוד מעניין היה למפות את הארץ מבחינת תופעות בריאותיות באון ליין. לעשות מעין טוויטר או סקר קצרציק שידגום ממרפאות בכל הארץ במי הם מטפלים כרגע וליצור מפה דינמית של מי חולה במה ברחבי הארץ.
    שלך, ישי

הוספת תגובה

הדוא"ל שלך לעולם לא יפורסם או יינתן. שדות חובה מסומנים ב *

*

*