גשם של חיסונים חדשים

הצלחה משמעותית ביותר בביעור מחלות זיהומיות קשורה בהמצאת החיסונים. חשיפה של מערכת החיסון לחלקיקים דמויי חיידקים או ווירוסים, יוצרת תגובה חיסונית וזיכרון חיסוני שיכולים למנוע היווצרות מחלות מסוכנות עד כדי הכחדתן. מניעה זו טובה יותר מכל אנטיביוטיקה או טיפול במחלה מאחר ולהגנות שמערכת החיסון מפתחת מחוללי המחלות לא מפתחים עמידות. בעזרת חיסונים הוכחדה לחלוטין מחלת האבעבועות השחורות הנוראית, ומחלת הפוליו כמעט ונעלמה גם היא מעל פני האדמה. חלק מהירידה הדרמאטית בתחלואה ובתמותה של ילדים ומבוגרים במאה האחרונה, והארכת תוחלת החיים קשורה קשר הדוק ליצירת החיסונים (בנוסף לסניטציה טובה יותר, אוכל טוב יותר, רווחה כלכלית, חינוך, מים נקיים וכדומה). אנו רואים קשר הדוק בין תמותה ותחלואה של ילדים לבין שיעור החיסון באוכלוסייה. בארצות הברית שם חיסונים אינם ממומנים על ידי מערכת ציבורית ובה חמישים מליון איש נמצאים ללא ביטוח בריאות, תמותת התינוקות ותמותת הילדים עד גיל חמש גבוהה יותר. תוחלת החיים נמוכה יותר ושיעורי היארעות מחלות זיהומיות הניתנות למניעה גבוהים הרבה יותר.בשנים האחרונות פותחו מספר חיסונים חדשים ובמהלך השנה האחרונה הם אושרו על ידי משרד הבריאות לאחר שנוסו בארצות הברית וחלקם נכנסו לתכניות השגרה בנכר. מאחר והמימון של הרפואה הציבורית לא מתקדם בקצב של התקדמות המדע, כל החיסונים החדשים שאושרו אינם ממומנים בינתיים על ידי משרד הבריאות, למרות שחלקם עומדים להיכנס לשגרת החיסונים בקרוב (חיסון כנגד אבעבועות רוח עומד להיכנס לשגרת החיסונים בינואר 2008).בשלב זה, אני מעוניין ליידע ולספר על החיסונים החדשים, ולאפשר להורים לילדים לקבל החלטה מודעת בנוגע לחיסון ילדיהם. מאחר וכל ילד הוא עולם מיוחד, חשוב ואפשר לשקול פרטנית חיסון על פי הילד, מחלותיו, הסיכון שלו לחלות במחלות שונות וכדומה. כל זאת מתוך מחשבה וידיעה שמניעת מחלות כדאית ולרוב גם כלכלית הרבה יותר מאשר טיפול במחלה עצמה. שאלות נוספות על החיסונים ועלותם ניתן לשאול במרפאה. מידע זה אינו בא במקום קריאה בעלון לצרכן, ושיחה עם הרופא / האחות. 

המלצות לחיסון החדש כנגד וירוס הפפילומה (גרדוסיל)על פי המלצות ה CDC ומשרד הבריאות הישראלי.וירוס הפפילומה נפוץ מאוד. קיימים תתי סוג רבים לווירוס, חלקם יוצרים יבלות על גבי העור, חלק מתתי הסוג יוצרים יבלות על גבי אברי המין ומוצא צוואר הרחם.וירוס הפפילומה קשור קשר הדוק ליצירת סרטן בצוואר הרחם, ובעצם מוכר כגורם לסרטן צוואר הרחם.וירוס הפפילומה הוא וירוס שמועבר ביחסי מין, אינו מורגש, אינו כואב, ולכן קשה מאוד למניעה.לאחרונה אושר חיסון חדש כנגד ארבעה זני הפפילומה, שניים מהם קשורים ליצירת סרטן בצוואר הרחם, ושניים ליצירת יבלות על אברי המין. החיסון אינו מונע הדבקות בזנים אחרים של הווירוס, אך, מדובר בזנים העיקריים הקשורים ליצירת סרטן צוואר הרחם.במחקרים גדולים על החיסון הוכחה מניעה של היווצרות שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם.ההמלצה היא לחסן בנות לפני תחילת קיום יחסי מין – ומכאן ההמלצה שלי להתחיל את סדרת החיסונים סביב גיל 12. בארצות הברית ההמלצה היא להתחיל לחסן סביב גיל 9.מדובר בשלוש זריקות – בזמן אפס, לאחר חודשיים, וחצי שנה לאחר הזריקה הראשונה.גם בנות מבוגרות יותר יכולות להשלים את החיסון באותה צורה אם כי – לאחר הדבקה בווירוס – החיסון כבר אינו יעיל ומכאן ההמלצה החד משמעית לחסן לפני התחלת קיום יחסי מין. עדיין לא ברור אם נצטרך להמליץ על מנות דחף בעתיד (אם כי אפשרות זו נראית סבירה ותתברר תוך מספר שנים). החיסון מורכב מחלקיקים דמויי הווירוס אך לא מווירוס חי ולכן אין כל מניעה לתת את החיסון מבחינת מצב מערכת החיסון של המטופלת. תופעות הלוואי המוכרות הן בעיקר מקומיות באזור הזריקה.במקביל לחיסון יש להקפיד על ביצוע בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם באמצעות PAP SMEAR אצל רופא הנשים. מומלץ על בדיקה בכל שנה בשנים הראשונות לאחר תחילת הפעילות המינית, ולאחר שלושת השנים הללו אחת לשלוש שנים עד גיל 65. לאחר מכן אין סיבה לבצע משטח. 

המלצות לתוספת זריקה לחיסון כנגד אבעובועת רוחמחלת אבעבועות הרוח היא מחלה וויראלית שתוקפת בעיקר ילדים בצורה מגפתית.סיבוכי המחלה כוללים זיהום של דרכי האוויר עם דלקת ריאות, דלקת אוזניים, זיהומים חיידקיים של העור, זיהומים מוחיים ובמקרים נדירים ביותר מוות.מאחר והמחלה מאוד נפוצה שיעור האשפוזים (הנמוך באופן יחסי), התחלואה והתמותה גבוהים באופן אבסולוטי.מבוגרים החולים במחלה יכולים לחלות במחלה קשה, עם שיעור סיבוכים גבוה יותר ואבדן רב של ימי עבודה.סכנה נוספת באבעבועות היא הופעת הזיהום בנשים בהריון – שם יש שיעור גבוה אפילו יותר של סיבוכים וסכנה בהעברת המחלה ופגיעה בעובר.סיבוך פחות מוכר ומאוחר של המחלה נקרא שלבקת חיגרת ומתרחש בעיקר במבוגרים. הווירוס שהוא ממשפחת ווירוסי ההרפס יושב בצורה רדומה באחד מתאי העצב העוריים ופורץ בעת ירידה בחוזק המערכת החיסונית. לרוב מדובר בפריחה מקומית בפיזור של עצב עורי אחד, ולרוב הריפוי מלא וספונטאני אך פעמים רבות נותר כאב עז באזור העצב שממשיך להטריד בצורה כרונית. פעמים התפרצות הווירוס מופיעה בזמן מחלה כמו בעת האבקות בסרטן או במחלה זיהומית קשה ואז מקשה אפילו יותר על הגוף בהתמודדות עם המחלה.החיסון כנגד אבעבועות מומלץ כבר מספר שנים למתן בין גיל שנה ושנה וחצי, ולרוב ניתן יחד עם סדרת החיסונים של גיל שנה.לאחרונה, עקב ממצא של ירידה בכמות הנוגדנים כעשור לאחר מתן החיסון, הומלץ לתת מנת דחף נוספת בין הגילאים ארבע עד שש.ילדים שחוסנו בינקותם בחיסון זקוקים לחיסון נוסף.בקרוב יאושר גם חיסון למבוגרים שמונע את התפרצות השלבקת החיגרת.יש לציין שהחיסון אינו עובד באופן מוחלט ולעיתים (כעשרה אחוז מהמחוסנים) נראה הדבקות באבעבועות בזמן התפרצות – אך המחלה שמופיעה קלה יחסית והסיבוכים שלה נדירים ביותר. 

חיסון כנגד חידק הפנאומוקוקחיידק הפנאומוקוק הוא אחד ממחוללי המחלות הנפוצים ביותר בקרב תינוקות ופעוטות ובקרב קשישים. הפנאומוקוק הוא מחולל עיקרי של דלקת ריאות (מכאן שמו של החיידק), דלקת אוזניים (בעיקר בתינוקות ובילדים), סינוסיטיס, זיהום של הדם, ודלקת קרום המוח.מדובר במחלות קשות ובגורם מרכזי לתמותה, תחלואה ואשפוזים בקרב תינוקות ופעוטות.מזה מספר שנים אנו מחסנים את כל המבוגרים מעל גיל 65 בחיסון כנגד פנאומוקוק, בהצלחה מרובה עם ירידה משמעותית בשיעור דלקות הריאה והסיבוכים מהן. לאחרונה התגברו על הקושי בפיתוח חיסון לילדים – קושי הנובע מהתגובה החיסונית הנמוכה שנוצרת אצל ילדים במגע עם מרכיבים של חיידק הפנאומוקוק – מרכיבים אלו מצליחים לעורר תגובה חיסונית אצל מבוגרים אך בילדים מתחת לגיל שנתיים – אין התפתחות חיסון יעיל. ילדים אלו הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר למחלות קשות מהחיידק. בטכנולוגיה החדשה מחברים את המרכיבים של הפנואמוקוק לחלבונים אחרים (במקרה שלנו לחלבון מתוך החיסון של דיפטריה) וכך מערכת החיסון מזהה את השילוב ונוצרת תגובה חיסונית יעילה וגם נגדנים יעילים שמצליחים לעבוד בצורה טובה כנגד זיהום בחיידק. היעילות גבוהה ביותר כנגד הזיהומים הקשים – כמו דלקת קרום המוח, אלח דם ודלקת ריאות, אבל גם רואים ירידה מסוימת בדלקות האוזניים וחשוב ביותר ירידה בעמידות החיידקים.ההמלצות כיום כוללות את כל התינוקות עד גיל שנתיים, וכל הלא מחוסנים עד גיל 5, שנמצאים בסיכון גבוה למחלה. החיסון ניתן בזריקות יחד עם החיסונים הרגילים בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה. 

חיסון כנגד נגיף הרוטהנגיף הרוטה גורם למחלת שלשול ומהווה הגורם הנפוץ ביותר לשלשול בילדים. במדינות מפותחות על רקע נגישות גבוהה לשירותי בריאות מתקדמים, אוכל ומים נקיים, שיעורי התמותה של הווירוס נמוכים מאוד אך בעונות התחלואה, (שיא החורף), הווירוס גורם לאשפוזים רבים בבית החולים ומעמיד את התינוקות המאושפזים החלשים בסכנת הידבקות במחלות אחרות. הסיכון הגבוה ביותר מהמחלה הוא בין הגילאים חצי שנה עד שנתיים וכמובן שהשיעור גבוה יותר בקרב ילדים שנמצאים במסגרות חינוך.ההדבקה בווירוס נעשית באמצעות מגע עם צואה של החולה כאשר הווירוס יכול להיות מופרש בצואה עד 21 יום מתחילת המחלה, והוא עלול להישאר שעות רבות על גבי צעצועים ומשטחים כדוגמת: משטחי החתלה. בנוסף, הווירוס עלול לעבור מילד חולה למשנהו באמצעות מגע של ידי ההורים, המבקרים או הצוות המטפל. תקופת הדגירה מההדבקה עד להופעת סימני מחלה הנה בין יומיים ל- 4 ימים.
מבוגרים גם כן עלולים להידבק במחלה זו אולם לרוב המחלה תהיה קלה יותר מזו של תינוק או ילד קטן, אשר חלה לראשונה במחלה.
החיסון ROTATEQ ניתן דרך הפה לתינוקות בין הגילאים שישה שבועות עד שישה חודשים. ההמלצה היא לאחד את מתן החיסון יחד עם מתן החיסונים האחרים בטיפת חלב (בגיל חודשים, ארבעה חודשים, ושישה חודשים). אין המלצה כרגע לחסן תינוקות גדולים יותר (המחקרים הגדולים בוצעו בקרב תינוקות בגיל חצי שנה).  

זהו להפעם, מידע ראשוני על החיסונים. מפאת קוצר היריעה המידע אינו מלא ורצוי לחפש מידע נוסף במרפאה, או, באתרים רציניים באינטרנט. לכל שאלה נשמח לענות במרפאה. שוב, ובמיוחד מאחר ומדובר בחיסונים חדשים כדאי להקדיש תשומת לב פרטנית לכל ילד בהחלטה על מתן החיסון, ולכן רצוי להתייעץ איתנו.בקרוב צפויים עוד חיסונים חדשים למבוגרים ולילדים, וכאשר אלו יאושרו נעדכן לגביהם.בברכת בריאות מלאה,

כל האמור כאן אינו משמש יעוץ רפואי אלא דעה אישית של כותב הבלוג שיכולה להשתנות מחר לפי מאמרים חדשים. כל החלטה רפואית צריכה להיעשות יחד עם הרופא המטפל, לפי מצבו האישי של המטופל ובטח שלא על פי רשימה מהקצה הדרומי של האינטרנט.

תגובות

  1. חיים כתבה:

    תגיד, מה עם חיסון למבוגרים נגד הנגיף הטורדני הזה? יש בכלל? יש בארץ?

  2. עידן כתבה:

    לא קשור רק לחיסונים, אלא למחקר רפואי ככלל (ובמיוחד לפנצאה למיניהן) – קרא את זה:
    Ioannidis (2005)
    Why Most Published Research Findings Are False. PLoS Med 2(8)

    http://medicine.plosjournals.org/perlserv?request=get-document&doi=10.1371%2Fjournal.pmed.0020124

    7

הוספת תגובה

הדוא"ל שלך לעולם לא יפורסם או יינתן. שדות חובה מסומנים ב *

*

*